פוסט על עצמאות, פחד מכשלון ונס שקרא לי השבוע.
- חן שקליאר ברששת
- 23 במאי 2018
- זמן קריאה 3 דקות
על עצמאות, רגשות, חששות והצלחה
לפני שנה, כשיצאתי לעצמאות ובחרתי להגשים את החלומות שלי,
לצד אושר גדול על קבלת ההחלטה, לקחתי בחשבון מגוון תרחישים.
ידעתי שיהיו הצלחות ויהיו ימים מאתגרים וזמנים בהם אצטרך להתמודד עם מצבים מורכבים.
לקחתי בחשבון שאצטרך ללמוד מיומנויות חדשות, לנהל את הזמן שלי בצורה יעילה, לשווק את העסק שלי ללא הפסקה.
לקחתי בחשבון את כל זה,
אבל מה שלא לקחתי בחשבון זה את רכבת ההרים הרגשית שעצמאות מביאה אתה.
מסתבר שלצאת לעצמאות אומר גם להתמודד עם רגשות כמו: דאגה, חששות, פחד מכישלון, לחץ, ואושר גדול כשההצלחות מגיעות.
כשהייתי שכירה ההצלחות והכישלונות היו במסגרת התפקיד, שום דבר לא באמת היה אישי, תמיד היה אפשר להאשים את החברה בה עבדתי.
השירות לא מספיק טוב, המוצר בינוני ועוד כל מיני סיפורים ואגדות כאלה.
היום כשאני עצמאית ההצלחה והכישלון הם שלי.
כל נים מנימי נפשי מושקע בחברה וכל הצלחה היא הצלחה שלי והכישלון הוא מאוד מאוד אישי.
בתקופה אחרונה מצאתי את עצמי עולה על לונה פארק של רגשות שנעו בן עצבות לשמחה בן פחד לאומץ מטורף.
הכל התערבב יחד במין ריקוד סוער ובלתי פוסק ובסופו של דבר גרם לי לעייפות גדולה והתשה.
לאחרונה עבדתי על הפקה חדשה ומרגשת,
הפקה שהושקעו בה המון משאבים רגשיים וכלכליים
הפקה מושקעת בטירוף עם המון ערך מעולה ללקוחות שלנו.
ועם כל זה, משהו נתקע
ההפקה פשוט לא התמלאה.
שבועיים לפני המועד המתוכן, לא היו נרשמות, ההפסד עמד על אלפי שקלים,
פרסום ממומן פשוט לא עבד והלחץ שלי היה אדיר.
היה נדמה שככל שאני נלחצת יותר ככה הפרויקט נתקע יותר ויותר,
הפחד השתלט עלי ומצאתי את עצמי לא מתפקדת בכלל....
כל מה שניסיתי להמציא לא הצליח, כל טכניקות השיווק, המכירה והפרסום פשוט נכשלו.
ואז התפרקתי,
פשוט לא יכולתי להחזיק את המתח והלחץ יותר.
התפרקתי במבול של דמעות שפשוט שטף את כל הרגשות המטורפים שחוויתי
במבול של דמעות שטלטל אותי וניקה אותי בו זמנית.
תוך כדי הדמעות, הטלפון צלצל.
על הקו הייתה חברה שלי,
חברה "רוחנית" מתקשרת ומורה רוחנית,
שתמיד יודעת בזמן להזכיר לי על שילוב הרוח והחומר בחיי.
"שחררי" היא אמרה לי
"אל תילחמי בזה,
תסכימי,
תסכימי לא להצליח, תסכימי להיכשל,
תביני כבר, לא הכל תלוי רק בך יש ייקום והוא יודע לסדר את הדברים נכון.
שחררי את הפחדים הם מזיקים הרבה יותר בפנים מאשר בחוץ,
תני להכל לצאת אל תשאירי כלום בפנים."
לא הייתה לי בררה אלה להקשיב לה הפעם,
לראשונה בחיים הסכמתי, הסכמתי לא להצליח ב 100% בהכל,
הסכמתי להיכשל והסכמתי להודות שלא הכל תלוי רק בי.
הסכמתי לקבל את האפשרות שיכול להיות שהפרויקט הזה לא יצליח וכן יכול להיות שאפסיד.
ידעתי שאני עשיתי את המקסימום שלי,
הבנתי שכלום כבר לא תלוי בי יותר
ואז שחררתי.
לקחתי שלושה ימי חופש בהם הייתי בים, ביליתי עם המשפחה ועם חברים
עשיתי הכל חוץ מלעבוד,
נשמתי אוויר, החזרתי שעות שינה.
חזרתי לעצמי, חזרתי לנשום.
אחרי שלושה ימים חזרתי לעבוד
ואז פתאום...
קרה נס....
מבול של טלפונים, לידים ונרשמות הכו בי ממש בלי שציפיתי לזה.
ההפקה שהייתה תקועה שבועיים התמלאה תוך יום ואפילו נוצרה רשימתה המתנה ארוכה.
פרויקטים נסגרו, עבודות חדשות נכנסו, ורעיונות חדשים התחילו לזרום.
כאילו מושב רוח רענן, חדש וטוב נכנס בי ויחד איתי בחברה שלי.
לא האמנתי למה שקורה,
הרי רק לפני כמה ימים הסכמתי להיכשל,
רק לפני כמה ימים שחררתי שליטה,
רק לפני כמה ימים הבנתי שלא הכל תלוי בי.
והמילים של חברה שלי הדהדו בראשי.
"היקום מדויק, הכל יסתדר על מקומו נכון, לא הכל תלוי בך"
האמת, למדתי שיעור מעלף השבוע,
שיעור על כוחה של אמונה ופחדים, על שחרור שליטה ועל להסכים לקבל את הדברים כמו שהם,
גם אם הם לא מסתדרים בדיוק כפי שרציתי.
אני מודה ליקום ולמורים שמלווים אותי על השיעורים המדויקים שעוזרים לי לגדול ולהגשים את עצמי ואת החלומות שלי.
הפוסט הזה מוקדש למיקי אדיב, חברה יקרה ומורה רוחנית שמלווה אותי כבר יותר מעשר שנים במסע חיי.
Comments